ביפנית ישנן סיומות המתווספות אחרי השם ומבהירות את טיב מערכת היחסים בין הפונה והנמען.
כיוון שקשה למצוא הקבלות לנישה זו של השפה היפנית, בדרך כלל משתמשים בסיומות אלו כמות שהן. הסיומות מופיעות אחרי השם. לדוגמה: סאסוקה-קון וסאקורה-צ`אן.
סאן (san) – מתורגם בקירוב כ"אדון" או "גברת". המונח אינו תלוי-מין ומתווסף כצורה מנומסת של פנייה אל אדם.
צ`אן (chan) – כינוי חיבה "נשי". ילדים קטנים עשויים להוסיף "-צ`אן" כשהם פונים זה לזה, וכך נערות בגיל מבוגר יותר.
נערים וגברים, לעומת זאת, עשויים שלא לאהוב את השימוש בפנייה זו כלפיהם.
קון (kun) – סיומת "גברית" יחסית. נערות עשויות לקרוא ככה למכריהן הזכרים.
אנשים במעמד גבוה מאדם אחר יפנו אליו כ"-קון" (אם האדם במעמד גבוה משלהם, יפנו אליו כ"-סאן").
מורה עשוי להשתמש בסיומת "-קון" כלפי תלמידיו ותלמידותיו כאחד.
סאמה (sama) – סיומת מכובדת מאוד, אשר אינה תלוית מין. משתמשים בה בדרך כלל כאשר רוצים לחלוק כבוד רב
לאדם במעמד גבוה. כמו כן, "-סאמה" מיוחס בדרך כלל לאנשי דת או אצילים.
מצד שני, לעיתים שימוש ב"-סאמה" עלול לגרום לנמען לחוש שלא בנוח עם הכבוד המוטל בחלקו.
דונו (Dono) – כינוי כבוד ארכאי. סמוראים השתמשו ב-דונו, ועדיין ניתן להיתקל בכינוי בסדרות אנימה העוסקות בתקופה.
סנסיי (sensei) – מורה, או כל סוג אחר של אדם אשר הפונה מעוניין ללמוד את דרכיו.
לעיתים קוראים כך גם לרופאים, סופרים ובעלי מקצועות חשובים אחרים.
פנייה ללא סיומת מציינת בדרך כלל קרבה גדולה בין הדוברים. נדרשת מערכת יחסים מיוחדת כדי להגיע לרמה כזו של קרבה, ועל כן השמטה "מהירה מדי" של הסיומת, ללא היכרות מספקת, מתפרשת כחוסר נימוס.
נלקח בתודות רבות מהבלוג של מיה אחת2: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=546704
נכתב ע"י:
nicoco קטגוריה:
סגור לתגובות על מהם הכינויים שנרשמים לעתים בנוסף לשמות דמויות? (צ'אן, קון, סנסיי, סאמה)